מהירות 30 באירופה – וכמה רחוקה ישראל מהסטנדרט

בעשור האחרון ערים גדולות באירופה עוברות בהדרגה ל־Zone 30 – אזורים עירוניים שלמים שבהם המהירות המרבית המותרת היא 30 קמ״ש. בפריז, ברצלונה ובריסל, ההגבלה כבר הפכה למדיניות עירונית כוללת, ולא רק לאזורי בתי ספר.

כשמורידים מהירות – מצילים חיים

הנתונים חד־משמעיים: מחקרים הראו כי בהפחתת המהירות הממוצעת בעיר מ־50 ל־30 קמ״ש, שיעור הפגיעות הקטלניות בהולכי רגל יורד ביותר מ־70%. גם חומרת הפציעות יורדת דרמטית, ומעבר לכך – הרחובות הופכים למזמינים יותר לרוכבי אופניים ולהולכי רגל.

לא עוד שלט – אלא תכנון עירוני חכם

השינוי לא נשען רק על שלטי מהירות. ערים אירופיות שילבו פתרונות של מיתון תנועה: פסי האטה, מעגלי תנועה קטנים, איי תנועה והיצרות רחובות – כך שהנהג כמעט לא יכול לנסוע מהר, גם אם ירצה.

בישראל עדיין חוצים על אחריותכם

בישראל, לעומת זאת, ההגבלה עדיין נדירה ונשארת לרוב בגבולות בתי ספר או שכונות קטנות. בשכונות חדשות מתוכננים כבישים רחבים שמעודדים מהירות גבוהה, ובכך מעצבים סיכון מובנה.
הפער בין מה שקורה באירופה לבין ישראל בולט במיוחד כשמסתכלים על נתוני התאונות. למרות המאמצים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שיעור הנפגעים בהולכי רגל בערים נותר גבוה בהרבה מהממוצע האירופי.

כאן נכנסת האחריות של הרשויות המקומיות: אם ערים גדולות באירופה הצליחו ליישם אזורי Zone 30 ולהפוך אותם לסטנדרט, אין סיבה שגם רחובות הערים שלנו לא יהפכו בטוחים יותר – עבור הילדים, ההורים וכל משתמשי הדרך.